בס”ד

באמתחתה של כל אישה הנמלטת לבת מלך יש סיפור מיוחד. מובאים כאן רק כמה מהם, המספקים הצצה חטופה למסכת התלאות העוברת על אישה מוכה.

סיפורי נשים

מאירהלאהמירברחל

מכתבי תודה

עמותת בת מלך מקבלת מכתבי תודה רבים מהנשים והילדים להם סייעה. לפניכם מובאות כמה דוגמאות מרגשות ממכתבים אלה.

מכתבה של רבקה מכתבה של דבורהמכתבה של חדווה

מכתבה של לאה – ילדה בת 12 ששהתה במקלט עם אימה.

מאירה

מאירה בת 28, אם לשלושה, שהתה במקלט חמישה חודשים.

שבועות ספורים לאחר נישואיה, בעודה כלה טרייה, החלה מאירה לספוג מכות מבעלה. לקח לה זמן לקלוט את מצבה, להבין שהיא אישה מוכה. בתחילה היתה אלימות מילולית, בעלה הפסיק לקרוא לה בשמה. הוא כינה אותה טיפשה או מכוערת, כל עניין פעוט בו היה נראה לבעלה שאינה נוהגת כראוי, היה סיבה לקללות ולצעקות.

האלימות המילולית, הפכה לאלימות פיזית. לצעקות נוספו מכות. מאירה קיוותה שהצטרפותו של ילד למשפחה, תשפר את המצב. במציאות, האלימות כלפיה רק גברה בתקופת ההריון. בעלה של מאירה לא הסתפק ב’סתם’ מכות הוא החל להכותה באמצעות חפצים כמטאטא או מברג.

האלימות הלכה והחמירה, עד לאותו יום בו כלא אותה בעלה בבית ואיים עליה כי הפעם יפגע בה אחת ולתמיד. מאירה שחששה לחייה, קפצה מהחלון והתחבאה בין השיחים כל הלילה. כשהבחינה בניידת משטרה חולפת, רצה לעברה והתחננה לעזרה, המשטרה הפנתה אותה למקלט “בת מלך”.

מאירה שהתה במקלט חמישה חודשים עם שלושת ילדיה הקטנים בני שש, שלוש ושנתיים.

במקלט הרגישו הילדים בטוחים מספיק לשוב ולהיות ילדים, לשחק, לצחוק, ולהשתובב ללא החשש ממה שעלול לקרות. המקלט סיפק להם מלוא חופניים חוויות ילדות משמחות, טיולים, חוגים והצגות. חוויות שמעולם לא זכו להן בביתם.

מאירה עברה במקלט תהליך טיפולי אינטנסיבי, במהלכו התחזקה, למדה להעריך את כוחותיה ולהתמודד.

השהיה במחיצת נשים שעברו חוויות דומות לשלה, דמתה לאולם מראות, בו כל אחת מהנשים משקפת למאירה פן אחר של החוויות שעברה ואופן התמודדות ייחודי עימן.

עורכת הדין של ‘בת מלך’ סייעה למאירה להצליח במאבקה ולזכות במשמורת על ילדיה ובמזונות עבורם.

בהיותה במקלט השתלבה בפרויקט להכשרה מקצועית, במסגרתו למדה מזכירות רפואית.

כשהיא מצוידת בהכנסה בסיסית ממזונות, בכוחות נפש ובשמחת חיים מחודשת, ואפילו במקצוע מעניין, חשה מאירה שהיא יכולה לצאת לדרך חדשה ועצמאית עם ילדיה. מאירה מתגוררת כיום בדירה שכורה בסמיכות למקלט, מידי פעם היא קופצת למקלט להשתתף בחוג האמנות האהוב עליה, ובעיקר כדי לקבל את מה שהיא מכנה ‘זריקת עידוד’ מהצוות ומחברותיה – הנשים במקלט, עבורן היא מהווה סמל למי שהצליחה לצאת ממעגל האלימות.

חזור לראש העמוד

לאה

לאה, בת 38 ואם לשלושה, שהתה במקלט ששה חודשים.

לאה, אישה נאה ומטופחת בת 38, ספרית במקצועה, עלתה לארץ מצרפת. היא הגיעה עם שלוש בנותיה למקלט בת מלך, לאחר שסבלה מאלימות במשך תשע שנים.
זו היתה הפעם השניה בה הגיעה לאה למקלט בת מלך. ארבע שנים קודם לכן, לאחר התפרצות אלימה במיוחד של בעלה, הגיעה לאה למקלט בפעם הראשונה, אז היא לא היתה מוכנה נפשית להיפרד מבעלה ושבה אליו לאחר שהיה בת עשרה ימים בלבד במקלט. הפעם השניה בה הגיעה לאה למקלט, היתה שונה לחלוטין .
במהלך כל שנות נישואיה, סבלה לאה מאלימות נפשית, כלכלית, מילולית ופיזית. בעלה הכה אותה ובעט בה, הוא גרם לחתכים, חבורות ואף שברים בגופה. לאה הבינה שהיא ובנותיה בסכנה וחששה לחייהן. למרות זאת קוותה לטוב ולא עזבה את הבית.
לאחר שגילתה כי בעלה מתעלל מינית באחת הבנות, חשה כי לא נותרה לה ברירה והחליטה להגיע למקלט בת מלך.
לאה שהתה במקלט ששה חודשים. היא ובנותיה זכו לטפול פסיכולוגי אינטנסיבי. הבת שנפגעה מינית ע”י אביה, הופנתה לטפול שבועי במרכז המתמחה בהתעללות מינית בילדים.

עורכת הדין של ‘בת מלך’ העניקה ללאה סיוע משפטי וייצגה אותה בערכאות המשפטיות שם זכתה למזונות ראויים ולגט.
לקראת העזיבה, סייעה לה עובדת המקלט, למצוא דירה מתאימה ובה חדר שישמש כמספרה. לאה נעזרה במענק מיוחד של בת מלך הניתן לנשים עוזבות המקלט שסייע לה במימון רהוט לביתה החדש וציוד בסיסי למספרה.
לאה ממשיכה להיות בקשר עם מקלט בת מלך שהיה עבורה, כפי שהיא אומרת, בית בתקופה הקשה ביותר בחיי, המקלט נתן לי ולבנותיי את ההזדמנות להשתחרר מהאלימות ועזר לי לבנות חיים עצמאיים חדשים.

חזור לראש העמוד

מירב

מירב בת 25 , אם ל-2 שהתה במקלט שמונה חודשים.

למירב היו הסתייגויות מבעלה, עוד לפני נישואיהם, היא פנתה אל הרב שלהם והוא הרגיע אותה באומרו שאין לצפות לאהבה לפני הנשואים.
שבוע בלבד לאחר החתונה, החלה האלימות. בעלה של מירב כינה אותה בשמות איומים, קלל אותה וכלא אותה בבית למשך שעות ארוכות.
האלימות הפיזית – מכות החלו בהריונה השני של מירב. בעלה הכה אותה בחזקה וזרק עליה חפצים חדים מכל הבא ליד.
כשנולד התינוק, התברר כי הוא סובל ממום בליבו. הבעל האשים את מירב בכך שהתינוק נולד חולה והחמיר עוד יותר את התנהגותו האלימה.
כעת ספגה מירב את המכות גם בשעה שהחזיקה בזרועותיה את הילדים.

מירב הסתירה את מצבה הקשה ממשפחתה ולא שתפה אותם במסכת ההתעללות הקשה שעברה. רק לאחר שבעלה ניתק אותה ממשפחתה ומנע ממנה כל קשר עימם, חשדו שמשהו אינו כשורה, שוחחו עם מירב, חשפו את סודה והפנו אותה למקלט בת מלך.

במקלט בת מלך, חשה מירב בטוחה לראשונה מאז נישואיה. סוף סוף הרשתה לעצמה להרפות מילדיה. שוב לא חששה לגורלם, אם לא יהיו צמודים אליה… הילדים שיצאו בפעם הראשונה בחייהם מהבית, הסתערו בהתרגשות על גן השעשועים שבחצר המקלט.
מירב וילדיה חובקו בחום ע”י צוות המקלט. הילדים זכו לטפול מיוחד באמצעות בעלי חיים בפינת החי בחצר המקלט, ומירב השתתפה בשיחות טיפוליות אישיות וקבוצתיות. הביטחון העצמי של מירב גבר בהדרגה,היא החלה לטפח את עצמה וביום ההולדת שערכו לה הנשים והצוות במקלט אמרה “זו הפעם הראשונה בחיי בה חוגגים לי יום הולדת! סוף סוף אני מרגישה בן אדם ויותר מזה, אישה חזקה.”

המחשבה לחיות בנפרד מבעלה, נראתה לה בלתי אפשרית. במערכת הערכים עליהם התחנכה, אישה גרושה שווה פחות… היא החליטה שכעת, עם התחזקותה, תוכל להתמודד טוב יותר במערכת היחסים עם בעלה והיא מעוניינת לנסות ולשוב אליו בתנאיה שלה.
לאחר חודשים אחדים תוך שיתוף פעולה של צוות המקלט והרב של בני הזוג, גובש הסכם שלום בית. בהסכם התחייב הבעל שלא לנקוט בשום סוג של אלימות כלפי מירב והילדים, לנהוג כלפיהם בכבוד, סוכם כי הרב יפקח על מילוי התחייבויות הבעל שבהסכם ובמידה ולא יקיימם הבטיח הבעל לתת למירב גט.

מירב חזרה לבעלה, שלא אפשר לה להיות בקשר עם צוות המקלט. גם הפגישות עם הרב פחתו במהירות, עד שהופסקו לחלוטין. אף אחד מסעיפי ההסכם, לא כובד. פחות משנה לאחר מכן, כשהיא חובקת ילד נוסף, ברחה מירב מהבית, שהאלימות בו לא רק שלא פחתה אלא החמירה מאד. הפעם ניכרה הפגיעה גם בילדים שהפכו לתוקפניים ביותר.

מירב שבה למקלט שנית.
מירב שבה למקלט עם שלושת ילדיה. כעת, כשהיא למודת סבל ומבינה שגם ילדיה, הם קרבנות ישירים של האלימות הפיזית והנפשית , גמרה בדעתה לעזוב את בעלה המתעלל. צוות המקלט עטף את מירב וילדיה באהבה והשיפור אצל מירב וילדיה הורגש כבר לאחר ימים אחדים, הם היו נינוחים ורגועים.

זמן קצר לאחר מכן שכרה מירב דירה עצמאית בקהילה, צוות המקלט הפנה אותה להמשך טפול במקום מגוריה וממשיך ללוותה ולתמוך בה, גם לאחר העזיבה. מירב המשיכה להיעזר בשרותי הסיוע המשפטי של בת מלך ללא תשלום, ולבסוף קבלה את הגט המיוחל.
מירב שבה לעבוד כמורה, מה שנמנע ממנה ע”י בעלה במשך כל שנות נישואיהם.

מידי שנה ביום ההולדת שלה, נוסעת העו”ס של המקלט לבקר את מירב בידה מתנה ובליבה אהבה גדולה. הביקור הוא תזכורת מתמדת למירב, האישה החזקה, ש’נולדה מחדש’ במקלט.

חזור לראש העמוד

רחל

רחל , בת 30 ואם לארבעה, שהתה במקלט ששה חודשים.

רחל, בת 30 ואם לארבעה, מתכנתת מחשבים במקצועה, הגיעה למקלט לאחר שמונה שנות נשואים.
רחל התלבטה מאד לגבי הגעתה למקלט והסכימה להגיע רק לאחר מספר שיחות טלפון עם שרי, מנהלת המקלט. ועם העו”ס במחלקת הרווחה בבני ברק, אשר חשה כי רחל נמצאת בסכנה גדולה.

רחל הגיעה למקלט שבורה לגמרי. היא לא הפסיקה לבכות ורצתה לעזוב את המקלט. צוות המקלט, חשש לחייה וניסה לשכנעה בכל דרך להישאר. אחד מחבריו של בעלה, פנה לבת- מלך והתחנן שלא לאפשר לרחל לשוב לביתה, מפני שאם תעשה זאת, בעלה ירצח אותה. לבסוף רחל הסכימה להישאר.
למרות שהגיעה למקלט עם סימני חבלה קשים על גופה, סירבה להגיש תלונה במשטרה. שרי בקשה ממנה לצלם את סימני המכות על גופה, כדי שישמשו כהוכחה לאלימות בעלה, במידה ותחליט להגיש תלונה במשטרה מאוחר יותר.

לאחר שצילמה שרי את החבורות על גופה של רחל, סיפרה:

זה היה מהימים הקשים ביותר בכל שנות עבודתי במקלט.
רחל הרימה את חולצתה ולעיני נגלו, שלוש חבורות ענקיות בצבעים שונים. הרגשתי באותו הרגע כאילו אני חוטפת את המכה ממש פיזית, חשתי בכאב ממשי.

עבור רחל, אישה שבקושי מכירה אותי, חושפת בפני את גופה ואני מצלמת אותה, היתה זו חוויה קשה ומשפילה מאד.

למרות שלא היתה זו הפעם הראשונה בה אני מצלמת הוכחות כאלה לאלימות, הפעם הזו היתה קשה במיוחד. אני חושבת שהשילוב בין העדינות והצניעות של רחל עם החתכים והחבורות הקשים, המעידים על האלימות הנוראה שספגה, הפך את תחושתי לקשה מנשוא.

נותר לי רק להתפלל לקב”ה שנצליח לסייע לה ולילדיה”

לאחר שלושה שבועות במקלט, החלה רחל להשתלב. היא נפתחה בהדרגה ושיתפה את צוות המקלט בספורה הכואב.

לאחר חודשיים במקלט, החליטה רחל כי היא רוצה לעזוב ולהחזיר את ילדיה לבתי הספר במקום מגוריהם. הצוות כיבד את החלטתה, אך עם זאת, חש איזו צביטה בלב ותחושת החמצה, מפני שרחל וילדיה עוזבים כשהם עדיין בשלביו בראשוניים של השיקום.

ימים אחדים לפני מועד העזיבה המתוכנן, פנתה רחל לשרי ואמרה: “אני מצטערת ואני בכלל לא בטוחה שאני יכולה להגיד את זה, אבל הייתי רוצה להישאר במקלט לתקופה נוספת.” רחל הסבירה כי היא מרגישה עדיין בעיצומו של התהליך הטיפולי וכעת כשעלתה על הגל עליה להישאר, למצות את האפשרויות ולנצל את הסיוע שהמקלט מציע לה.
היא חשה כי עליה להוסיף ולגדול כדי שתוכל לצאת מהמקלט כאישה עצמאית ומחוזקת.

רחל נשארה במקלט ארבעה חודשים נוספים. ביטחונה העצמי התחזק וקשה היה לזהות כי היא ‘שבר הכלי’ שהגיע למקלט זמן לא רב קודם לכן. כחלק מתכנית העצמת הנשים, התבקשה רחל להיות אחראית על המחשבים בבית הילדים במקלט.
רחל החליטה לשכור דירה בקרבת המקלט. הרכזת האחראית לסייע לנשים העוזבות את המקלט לוותה את רחל בחיפוש אחר הדירה המתאימה וגייסה עבורה תרומה מיוחדת לרכישת מקרר ומכונת כביסה.

רחל עובדת כיום כמתכנתת מחשבים (משרה חלקית) ומוסיפה להגיע למקלט פעמיים בשבוע כמתנדבת האחראית על המחשוב במקלט.
הודות למאמציה הגדולים של עורכת הדין של בת מלך , רחל קבלה את הגט המיוחל.
עם קבלת הגט הודתה במכתב חם לצוות ששינה את חייה.

חזור לראש העמוד

מכתבה של רבקה

לצוות בת מלך היקר,
בת מלך הוא ארגון שדואג, תומך ונותן ללא גבול- ארגון שחושב על כל אחד ואחד,
ונותן את הלב מכל הלב.
ארגון שאותו בנה הרב קורמן, בכל כך הרבה חשיבה על הזולת,
על הכלל ועל הפרט.
הכול מחושב לפרטי פרטים ובנפש רחבה, תוך המון הקרבה
ומחשבה המושקעת בדרכים לשפר, לעזור ולתמוך.
זו ההזדמנות שלי פשוט להודות לכולכם.
למנהלת, לאם הבית לעובדות הסוציאליות, למדריכות והחונכות, לעורכות הדין הנפלאות וכל מי ששכחתי להודות לו וחרוטה בליבי גם אם לא באלה השורות,
אני פשוט רוצה לומר תודה:
על שזכיתם להוציא אותי מאפלה לאורה,
מחשכה לאור גדול.
מאפסות לדבר גדול,
מחוסר אמונה בעצמי לביטחון,
מחוסר רצון להתמודד -להצלחה בכל,
להבנה עצמאית ולהכרה כי גם אני יכולה,
לרוץ קדימה כאילו אני עוד קטנה,
עם הרבה כוחות והרבה רצון
והמון המון בטחון.
ולכם אני חייבת תודה.
הארתם את דרכי החדשה,
תמכתם, הקשבתם, הבנתם, חשתם עודדתם תמיד בשמחה ברצון, כאילו שהכול מובן מאליו.
איזו זכות יש לכם, אני פשוט מקנאה.
אתם לי בית, משפחה, חברה, תמיכה
וכל דבר אחר שניתן לומר עליכם בהערכה.
בשעותי הקשות, והיו כאלה רבות,
הייתם לצידי תמכתם עודדתם, הקשבתם ולא נתתם לי ליפול.
החזקתם חזק ולא הרפתם. בניתם אותי ואתם עדיין איתי.
ולסיום תקופה כה נפלאה ארגנתם טיול. כל דבר בו היה מחושב כמו שאתם יודעים לעשות,
הכול התנהל בסדר מופתי, פלאי פלאות.!
נהניתי עד הגג וזה רק המעט שיש לי לומר.
קבלתי ביטחון לראות איך כולן נבנות ,
מתמודדות ומצליחות, מי יותר ומי פחות.
לכם אני חייבת תודה,
ולבורא עולם שיצר את הסיבה לבואי לבת מלך, הארגון הנפלא.
אסיים בזה שאומר שוב תודה.
אוהבת, מוקירה ומעריכה עד בלי די

שלכם,
רבקה

חזור לראש העמוד

מכתבה של דבורה

כשהגעתי בהתחלה למקלט, הרגשתי שאני בנקודה הכי נמוכה בחיי, מכל הבחינות, תחושה של: “מה אני עושה פה?”

היום, במבט לאחור, אני שמחה ומודה לה’ שהביא את בת מלך לתוך חיי.

זאת הייתה הפעם הראשונה שמישהו פתח את ה”כלוב” בו הייתי כלואה ונגע בנשמתי. באמצעות נחישות, מקצועיות ורגישות, בת מלך פתחה את סגור ליבי וגרמה לי לעבור שינויים משמעותיים.

כל הפעילויות במקלט- הפתעות, מסיבות, ימי הולדת, אומנות, בישול וטיולים- נתנו לי תחושה של שמחה וחיות שאני לא יכולה לתאר.

בהרבה אהבה והערכה, דבורה

חזור לראש העמוד

מכתבה של חדווה

לצוות בת מלך הנפלא,

לפעמים מזל נקרה בדרכנו
ובשבריר שניה אנו נחשפים לאור
וחווים ומזהים נתינה
בצורתה הטהורה ביותר.

לפתע, יד רעננה נוגעת במצחנו
והודפת את הפחד, הכאב, ההיסוס.
היד הזאת לפעמים נקראת מלאך

וכשמלאך נוגע בנו.
אנו נשארים עטופים בתחושה של שלווה,
במסר של תקווה
וחיינו לפתע מתמלאים באור.

רציתי להודות לכם על היותכם מלאכים, שלא פוסקים מלחשוב איך להיטיב איתנו.

בהמון אהבה והערכה, חדווה

חזור לראש העמוד

מכתבה של לאה

לכולם בבת מלך,
קודם כל, אני אוהבת אתכם מאוד. אפילו שלפעמים אני מתנהגת בצורה טיפשית או מרוחקת, רציתי להודות לכם על שאתם תמיד שם בשבילי. עשיתם אותי שמחה כשהייתי עצובה ועזרתם לאמא שלי להרגיע במהלך תקופה מאוד קשה.

קיבלתם אותי ואת המשפחה שלי בשמחה רבה.

לקחתם אותנו לטיולים מדהימים וכייפים, אבל הדבר הגדול ביותר הוא שעזרתם לנו באמצעות השמחה והאהבה שלכם.

לימדתם אותי משהו שאף פעם לא חשבתי שהוא אפשרי – לימדתם אותי להתחיל מחדש ולפתוח דף חלק, איך לבנות משפחה חדשה עם הרבה אהבה ושמחה, איך לדבר עם אנשים בלי להתבייש או לכעוס. לימדתם אותי לא להחזיק את הכול בפנים ולכעוס, אלא במקום זה לרצות לדבר עם האנשים מסביבי על הקשיים בחיים. לימדתם אותי איך להיות שמחה ולהרגיש טוב יותר אחרי מצב רוח רע.

מילים לא יכולות לתאר עד כמה אני מודה לכם!

באהבה, לאה.